בעיתונות
מאמרים ועוד על הספר
מאת: Ken Korczak | toptenbookreview.com
תרגום מאנגלית
הסופר הישראלי יוסי רונן מציע 'ספר עב"מים' שנקרא יותר כמו מניפסט של השגה טרנסנדנטית מאשר רק עוד תיאורים של צלחות מעופפות וחייזרים.
ביקורת מאת: KEN KORCZAK
חבל ה "הגברים הירוקים הקטנים" רודף את קהילת העב"מים במשך עשרות שנים.
זהו קו פיתיון קלאסי ללגלגים וטרולים שחושבים על עצמם כ"ספקנים" שכן הם בדרך כלל הולכים אחרי הפרי הנמוך עם ניסיונות לעג "להפריך מדעית" מפגשים עם התופעה.
אבל לא לדאוג. בחירתו של המחבר להציג חייזר ירוק מנופף על כריכת הספר המדהים הזה היא בערך הבחירה השנויה במחלוקת שעשה בהבאת סיפור מרתק ומשמעותי.
זהו הרבה פחות "ספר עב"מים" מאשר מדיטציה עמוקה על התוקף המהותי של כל אדם ועל התוקף הנצחי של נשמת האדם.
יוסי רונן שאב את הפרספקטיבה הנאורה הזו של מקומה של האנושות בבריאה ממפגש אישי עם... אממ... איך עלינו לקרוא להם?
כריכת הספר האלקטרוני באנגלית
ישויות טרנס-אנושיות? אינטליגנציה טרנסנדנטית? מבקרים בין-ממדיים? חוצנים?
אני מניח שזה לא משנה שכן "המבקרים" בעצמם אמרו לרונן שהמראה הפיזי האמיתי שלהם לא חשוב, ובמקרה הטוב, הוא סוג של ייצוג אשלייתי של הטבע האמיתי שלהם.
רונן היה רק בן 21 כשחווה את המפגש שלו עם "האחרים". זה היה בתחילת שנות ה-80, ורונן היה אזרח ישראלי שבילה שנה בלוס אנג'לס. הוא היה בדירתו, ישן.
אחיו היה שותפו לדירה ישן בחדר השני כשהדברים עמדו להיות מוזרים ביותר.
אוקיי, אני הולך לעצור שם כי אני לא רוצה לתת שום דבר. אני מעודד את הקוראים לקנות את הספר הזה ולחוות את המפגש של יוסי רונן עם ישויות שלא רק היו יותר מוזרות ממה שהוא יכול לדמיין - אלא יותר מוזרות ממה שכל אחד מאיתנו יכול לדמיין.
זה אחד התיאורים הטובים והמסקרנים ביותר שהוצגו לגבי אינטראקציה בין אדם לאדם אחר שקראתי.
עבור יוסי, זה יתברר כאירוע שישנה את מסלול שארית חייו.
פני העימות שלו עם הלא נודע, הוא היה צעיר מבוסס נטוע היטב ביעילותו של מדע החומר. הוא למד אלקטרוניקה בקולג' וציפה לחלוטין לצאת לקריירה מוכוונת טכנולוגיה. זה התגלה כקשה ובעייתי לאחר הנפילה המרחיבה את התודעה של הניסיון שלו.
יעברו עשרות שנים עד שרונן יעבד את המפגש שלו, יתמודד איתו ויוציא משמעות גדולה יותר שיוכל לעבד ולהשתלב.
הכותרת שבחר לספרו, ONE, מסכמת את מסקנותיו – בזה, היקום, או כל מה שיש, או איך שלא תרצו לקרוא לזה – היא סינגולריות אינסופית של תודעה.
הוויה שבה הוא נתקל ביום לא היו כל כך "אחרים" אלא היבטים של עצמו - או של כולנו, באמת.
ה כולל חיות, צמחים, סלעים, אטומים, אלקטרונים, קווארקים, כוכבי לכת, כוכבים,
לקסיות - הכל.
אני קורא ספרי עב"מים מאז סוף שנות ה-60.
מרתק לראות כיצד הז'אנר הזה התפתח מנקודת מבט של "ראיתי צלחת מעופפת" לגוף ספרות שהיום דומה יותר ויותר לפסיכולוגיה ופילוסופיה טרנס-אישית.
